Haham Gaguine's Preface to Vol. III – Section I, pp. vii - ix
                   [Back to Shemtob Gaguine]     >> Next >>

"Do not despise your mother when she is old;" 1) Ribbi Zengera said, 'if your nation grows aged, rise up and build a protective fence for it.' 2)

אל תבוז כי זקנה אמך 1) אמר ר' זעירא אם נזדקנה אומתך עמוד וגדרה 2)ו

The statement of Ribbi Zengera is short on words but long on quality.  Its meaning is that if a people becomes antiquated in its customs, it is incumbent upon the local Rabbis to stand in the breach and strengthen its walls to prevent them from falling with the passage of time, which wears down and destroys everything.

מאמר ר' זעירא הוא קטן הכמות ורב האיכות, וטעמו שאם האומה נזדקנה במנהגיה החובה מוטלת על רבני דמתא לעמוד בפרץ למען חזק אשיותיהם לבל יפולו בהמשך הזמן, המבלה ומכלה את הכל

Commenting on what is written in the Mishna, 3) Rambam wrote that Our Sages ordained that "one must greet his fellow by mentioning the name of God," which they derived from the verse "do not despise your mother when she is old."  Rejecting this, he claimed that the verse is not a proof text for greetings, but rather it comes to teach us not to belittle or mock the ordinances of our early sages, even when they are ancient.  His words are very similar to the Yerushalmi which I brought at the beginning of the article.

הרמב"ם כ' על מ"ש במשנה 3) התקינו שיהא אדם שואל בשלום חבירו בשם, ולמדו שם מהפסוק אל תבוז כי זקנה אמך, אבל הוא סובר שאין פסוק זה לראיה לשאילת שלום, אלא בא ללמדנו שלא יבוז וילעג בתקנות הקדמונים אעפ"י שהם ישנים ע"כ, ודבריו אלו הם קרובים לדברי הירושלמי שהבאנו בראש המאמר

Our Sages made a like-minded analysis of the verse "You shall keep my watch" 4) – "provide a watch for my watch [by adding restrictive measures to protect the original precept]," 5) and the Sifra 6) adds "'You shall keep my watch' – by advising Bet Din against [adopting pagan usages]."  God Himself commanded us to listen to the Rabbis and follow what they instruct, cautioning us against transgressing their ordinances and decrees, as it is written, "according to the law which they will teach you, and according to the judgment which they will tell you, you shall do; do not turn aside from the sentence..." and it is said, "ask your father, and he will tell you; your elders, and they will inform you" 7).  Our sages interpreted: "'your father' – these are the prophets; 'your elders' – these are the Elders" 8).  "Whence do we know that we are commanded?  Rab Avia said: from 'do not turn aside'; Rab Nahman said: from 'ask your father and he will tell you.'" [Shabbat 23a]

וכן דרשו קדמונינו על הפסוק ושמרתם את משמרתי 4) עשו משמרת למשמרתי 5) ובספרא 6) איתא ושמרתם את משמרתי להזהיר ב"ד על כך, ואותנו צוה ה' לשמוע להם ולעשות כל מה שיצוו, והזהירנו מלעבור ע"מ שיתקנו ויגזרו, כמ"ש עפ"י התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר... ונאמר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך 7) דרשו אביך אלו הנביאים, זקניך, אלו הזקנים 8), והיכן ציונו רב אויא אמר מלא תסור, ר"נ אמר שאל אביך ויגדך.

In the same vein, Rambam wrote 9) that "these are the decrees that the Prophets and Sages ordained in each generation to make a fence around the Torah.  God commanded us to follow them... and the Sages called them 'Gezerot'".  He also wrote 10) that "it is revealed [through the Talmud and its commentaries] that the Sages and Prophets issued decrees in each generation to make a fence around the Torah... These sources also bring out the customs and ordinances [that were ordained] or practiced in each generation, as befitted the Bet Din of each era."

וכן כ' הרמב"ם 9) הן הגזרות שתקנו הנביאים והחכמים שבכל דור ודור כדי לעשות סייג לתורה, ועליהם צוה ה' לעשותם וגו', והחכמים יקראו אותם גזרות, וכ' עוד 10) גם יתבאר מהם דברים שגזרו חכמים ונביאים שבכל דור ודור לעשות סייג לתורה, ויתבאר מהם המנהגות והתקנות, או אותם שנהנו בכל דור ודור כמו שראו ב"ד של אותו הדור עכ"ל

All that I have quoted until now would apply very much to the new generation of our times, which strives constantly toward newness and hates anything old.  They argue that Jewish custom has evaporated from them like moisture [11a], that these practices are aged and advanced in years, and that we must give them a venerable burial, for they are no longer attuned to the spirit of the time period in which we live, which is a generation of knowledge, progress, enlightenment, and wisdom.  The time has come to "uproot the planting" [Ecclesiastes 3:2], to "bring out the old before the new" [Leviticus 26:10], for "there is no reason in old men." 11)

דבריהם אלו נוטים כלפי הדור החדש שבימינו השואף תמיד לחדשות, ושונא הישנות, באומרם כי מנהגי־ישראל עבר עליהם כלח, ונזדקנו ובאו בימים ועלינו לקוברם בשיבה טובה, כי אינם מתאימים עוד לפי רוח הזמן והעת שאנו היים בו, דור־דעה, דור התקדמות, דור־השכלה וההכמה, והגיע העת לעקור נטוע, וישן מפני חדש תוציאו, ולא בסבי־טעמי 11).ו

Yet I say that "there is no counsel in children," 12) and these lovers of newness are the target of the phrase "one who innovates will find himself fighting wars" [a playful twist on the text of Shaharit].  How could their eyes be blinded to the fact that these ancient customs were ordained by the Prophets and Sages who had considered the consequences of their actions, for they are scattered throughout both the Babylonian and Jerusalem Talmudim as well as the Tosafot and Midrashim!  Many were not collected into a single work until the Iberian genius Rabbi Eliyahu Galipapa anthologized them in his book Yede Eliyahu, where they are 172 in number.  After him, Rabbi Moshe Löb Bloch enhanced this work in is book Shangare Torat HaTakanot 14)

ואני אומר לא בדרדקי־עצה 12) ואלו אוהבי חדשות עליהם אומר "עושה חדשות בעל מלחמות" ואיך טחו עיניהם לראות כי אלו המנהגים הישנים נתקנו ע"י נביאים וחכמים אשר ראו את הנולד, ונמצאו מפוזרים בתלמוד השנערי והירושלמי ובתוספות והמדרשים, ולרוב ריבויים לא נאספו בספר אחר עד אשר קם הגאון הספרדי ר' אליאו גאליפאפה ואספם בס' ידי־אליאו ועלו מספרם במנין ע' ק' ב' 13) ואחריו בא הרב בלאך ושכלל מלאכה זו בספרו "שער תורת הקנאות" 14).ו

Since these customs have become integrated into Talmudic literature, we have a responsibility to uphold and honor them.  Even if there might be a handful among them that do not suit the spirit of our contemporary moment, we must make a protective fence for them with all the effort we can muster since they have survived among us after the passage of so many ages.

וכיון שנתאזרחו מנהגים אלו בספרות התלמודית עלינו לשמרם ולכבדם, ואף שאולי ימצאו איזה מנהגים שאינם לפי רוח הזמן הזה, אמנם בהיות כי התמידו עמנו עידן ועידנין עלינו לגדור אותם בכל מאמצי כחינו

Note well what happened during the First Temple period, when there were neither watches nor fences:  they quickly forgot the Torah and mitsvot after only seventy years of exile in Babylon, to the point where they even forgot how to calculate the holidays!  Yet for nearly nineteen centuries we have been exiled from one expulsion to the next, and despite all this we have increased the knowledge of God's Torah!  And what is responsible for all this?  It is the watch that they began to keep during the Second Temple period, which was profoundly impactful in sustaining the nation throughout all of its spiritual life.  So too may it serve as a boon in contemporary times! 15)

וכן אירע בבית ראשון שהיו נעדרים מן המשמרת והסייגים, שכחו מהר התורה ומצוה במשך שבעים שנה שגלו בבבל, ואף משפט המועדים נעלמו מהם, אבל זה קרוב לי"ט מאות שנה אשר הודחנו מדחי אל דחי, ועכ"ז הוספנו חכמה בתורת ה', ומי פעל זאת, רק המשמרת שהתחילו לעשות בימי משך הבית שני, והביאו תועלת מרובה בהתמדת האומה בכל חייה הרוחני, כן יפעלו לטוב גם בזמנינו זה 15).ו

There is no national group in the world whose customs and usages are not precious in its eyes, be they secular or holy.  Even when such things are bent over with age, or the merest superstitions with only a flimsy basis on which to stand, people still find them appealing.  This is particularly true when it comes to their houses of worship: since they are ancient survivors that have reached a venerable age, they are cherished all the more!  People are perpetually on watch lest they be lost, and if a crack is observed in the structure, they rush to repair and improve it so that it can last for even longer.

אין אומה ולשון שבעולם שלא יהיו מנהגיה והליכותיה יקרים בעיניה, אם מנהגי־חול, או קודש, אף שכבדו מזוקן, ואפי' אותם ההזיות של הבל המיוסדיות על בסיס רעוע עודן הן חביבות בעיניהן, ובפרט בתי־תפלתם, מפני שהם שרידי קדם ועתיקי־ימים הם יותר חביבים עליהם, ותמיד עומדים על המשמר למען לא יפסדו, ואם נגע נראה בבית ממהרים לתקנו ולשכללו למען ימעוד עוד ימים רבים

Go and learn from the most civilized of them, who spend enormous sums of money year after year to purchase ancient manuscripts "and vessels unique among their kind" [Esther 1:7], with which they enrich their archival collections and Bate Nekhot (Museums; cf. 2 Kings 20:13).  These items are more dear to them than precious stones, for the spirit of every people is embedded in them, exposing the national character and quality of each group, as well as the development of their talents over time. From this particular line of inquiry, wisdom and science are spreading and unfolding throughout the world, revealing mysteries that once were unknown.  What is more, it is this interest that magnifies their thirst for memories of past centuries, and for knowledge of what happened during those eras.

צא ולמד מהמתוקנים שבהם שמוציאים סכים עצומים שנה שנה לקנות ספרי כ"י עתיקים, וכלים מכלים שונים, ובזה מעשירים בית־עקד ספריהם ובית נכואתם (מוזאון) ויקרים להם יותר מאבני חפץ, משום שעליהם טבוע רוחו של כל עם ועם, ועל ידם מתגלה אופיה וטיבה של אותה אומה, ואיך התפתחו כשרונותיה, ומתוך זה החכמה והמדע הולך ומתפתח ומתרחב בעולם ומגלה לנו מסתורין שלא נודעו לנו מקדם, ומתוך התענינות זה תגדל תשוקתם לזכרונות של המאות שנים שעברו לדעת מה אירע להם

Sources
1) Proverbs 23:22
2) Yerushalmi (at the end of Berakhot [Vilna, 9:5])
3) The end of Berakhot [9:5] (in the Perush Hamishna)
4) At the end of Parashat Ahare [Leviticus 18:5]
5) Yebamot (21a) and Monged Katan (5a)
6) At the end of Parashat Ahare
7) Deuteronomy (17:11, and ibid., 32:7)
8) Sifre, ibid.
9) In the Perush Hamishna [Abot 1:1.  The full quote is actually from another book by Rambam, the
    Musar Haskel, Leshon Hazahab, Hilkhot Teshuba ch. 3]
10) In his introduction (to the Yad Hazaka)
11a) The author may have taken inspiration from Rabbi David Sperber's Shut Afarkasta Dengania,
    v. 4, Nginyanim Shonim, Siman 362
11) Shabbat 89b
12) Ibid. [second half of the same quote]
13) Constantinople (1728)
14) Vienna (1879)
15) See the introduction to Ma'amar Mishpat Hahora'a

מקורות
א) משלי (כ"ג־כ"ב)ו
ב) ירוש' (סוף ברכות)ו
ג) סוף ברכות (בפי' המשנה)ו
ד) סוף פ' אחרי
ה) יבמות (כ"א) ומו"ק (ה'.)ו
ו) סוף אחרי
ז) דברים (י"ז־י"א, ושם ל"ב־ז')ו
ח) ספרי שם
ט) בפי' המשנה

י) בהקדמתו (לס' הי"ד)ו


יא) שבת (פ"ט:)ו
יב) שם
יג) קושטא (ש' תפ"ח)ו
יד) וויען (תרל"ט)ו
טו) ראת ספר משפט ההוראה בהקדמה