When and How to Wave the Lulab During Hallel – Vol. VII, pp. 67-70

What is the procedure for waving, and how many times is it done according to the custom of the Eastern and Western Sephardim, as compared to the Ashkenazim?
איך הוא סדר הנענועים וכמה הם מספרם לפי מנהג הספרדים בא"י וסת"מ, ולפי מנהג הספרדים בלונדון ואמ"ד, ולפי מנהג אשכנז

Comprehension of this section will be easier when looking at the text of the Hallel service, which is available in English and Hebrew

The custom for the procedure of waving among the Sephardim in the Land of Israel, Syria, Togarmah, and Egypt is that after the blessing over the Lulab and prior to the Hallel, they wave it in the four directions and up and down – one time each. When they get to "Give thanks to God..." [Psalms 118:1] they wave in this manner again, then once more when the phrase is repeated [Psalms 118:29], and finally twice at "We beseech You..." [Psalms 118:25], for a total of five times.  In this regard they follow Rabbi Isaac Luria, according to what is written in Shangar HaKavanot 1) and in Peri Ngets Hayyim 2).  This is also the order according to the siddur of the divine Kabbalist, Rabbi Sar Shalom Mizrahi DeYedia Sharabi [who was Gaguine's maternal grandfather], as well as in the Holy Community of Bet El in Jerusalem – four sets of wavings during Hallel, and one more while blessing over the Lulab (which is not like his honor Rabbi Samuel Vital, who [did not wave while blessing over the Lulab] 3)).  This is also the practice in all the cities of Egypt, Syria, and Turkey, despite the fact that according to the Tur... 4)
מנהג הספרדים בא"י וסת"מ בסדר הנענועים, אחר ברכת הלולב קודם ההלל לנענע לכל הרוחות מעלה ומטה פעם אחד, וכשמגיע בהודו לה' כי טוב פעם אחת, וכן בהודו לה' כי טוב פעם שנית, ושני פעמים באנא ה' הושיעה נא, סך הכל חמש פעמים, ונגררו בזה אחר מנהג האר"י ככתוב בס' שער הכונות 1) וכן כתוב בס' פרי עץ חיים 2), וכן סדרו הרב המקובל האלקי רב שר שלום מזרחי דידיע שרעבי בסידור תפלתו, וכן נוהגים בק"ק בית אל בירושלם לעשות הארבעה נענועים בהלל ופעם אחד בשעה שהוא מברך על הלולב, ודלא כמוהר"ש ויטאל שיצא לחלק בזה 3), וכן נוהגים בכל ערי מצרים וסוריא וטורקיא, למרות שלפי סברת הטור 4) ש...ו
, 
One should wave while blessing, and during Hallel at "Give thanks..." each time the congregation repeats it (author's note: meaning that when the Hazan says "Let Israel now say..." [Psalms 118:2] and the congregation responds "Give thanks..." [Psalms 118:1] – which is also the procedure for Psalms 118:3-4 – the congregation waves at all four verses; this is the opinion of the Rosh), as well as at "We beseech you, O God, save us now!" [Psalms 118:25] – but not at "We beseech you, O God, make us prosper!" – and finally at "We give thanks..." at the end of the Psalm [Verse 29].
מנענע בשעה שמברך, ובשעת קריאת ההלל בהודו בכל פעם שמחזירין אותו הקהל (אמ"ה פי' שהש"צ אומר יאמר נא והצבור עונין הודו, וכן כשיאמרו יאמרו נא בית אחרן, וכן כשיאמרו יראי ה', הצבור מנענעין בכל הודו והודו, בשם הרא"ש) וכן באנא ה' הושיעה נא, אבל לא באנא ה' הצליחה נא, וכן ינענע בהודו שבסוף המזמור
[Against the Tur,] the Ran [Sukkah 18b in the Dape HaRif] wrote that...
והר"ן כתב ש...ו
All this is is not right, since the only reason that the congregation responds "Give thanks..." [Psalms 118:1] is to fulfill the imperative language of Psalms 118:2-4.  Just as "Let Israel now say..." and "Let the House of Aaron now say..." don't intrinsically require waving, so too the response of "Give thanks..." does not require waving, which means that we only wave at "Give thanks..." [Psalms 118:1] once.  However, when "Give thanks..." appears at the end [Psalms 118:29], the Hazan repeats it and the congregation waves both times; the same is true at "We beseech you, O God, save us now!" [Psalms 118:25], and this is the actual custom today 5).
כל זה אינו מחוור שכיון שמה שעונין הצבור הודו אינו אלא כדי לצאת מיאמר נא ויאמרו נא, כשם שיאמר נא ויאמרו נא אין צריך נענוע כך עניית הודו א"צ נענוע, ולפיכך אין מנענעין בהודו לה' שבתחלה אלא פעם אחת, אבל בהודו לה' שבסוף שכופלין אותו ש"צ והצבור מנענעים בו על כל פעם ופעם, וכן באנא ה' הושיעה נא, וכן נהגו 5).ו 
Nevertheless, the Darkhe Moshe 6) wrote that "[Ashkenazic] practice is not thus, but rather according to the opinion of the Rosh."
אבל הד"מ 6) כ': ואין אנו נוהגין כן אלא כדעת הרא"ש
In the Shulhan Ngarukh (651:8), Rabbi Yosef Karo wrote that "one should wave while blessing [over the Lulab], as well as one time at 'Give thanks to God...' [Psalms 118:1], twice at 'Give thanks to God...' at the end [Psalms 118:29] where it is repeated, and twice at "We beseech you, O God, save us now!" [Psalms 118:25]."
ובשו"ע (שם) כתב:  ינענע בשעה שמברך, וכן בהודו לה' פעם אחת, ובהודו לה' שבסוף שכופלין אותו שני פעמים, וכן באנא ה' הושיעה נא שני פעמים, עי"ש
From this it seems that Our Master relied on the Ran to have six wavings.  The reason they chose the number six for the wavings is that they represent the six ends of the universe [i.e.,] four directions, upward, and downward.  I also found this view in Abudarham (Seder Tefilat Sukkot), who [explicitly] says that there are six wavings.  I do not know why Our Master did not cite Abudarham, for not only is this evidence that the Iberian custom [was six], it also brings the explanation that [there was one waving at the "Give thanks..." of Psalms 118:1 but two when the same phrase appears in Psalms 118:29].
מזה נראה כי מרן סמך על הר"ן והם ששה נענועים וכו', טעם שבחרו בששה נענועים במספר, שהם כנגד שש קצות העולם מעלה ומטה ארבע רוחות, וכן מצאתי ברד"א (שם) שמנענע שש פעמים וכו', ולא ידעתי למה לא הביא מרן הב"י דעת הרד"א בזה שכן היה מנהג ספרד, ומ"ש הרד"א בהודו ראשון זהו תחילה, ובהודו האחרון זהו בסוף וכו'.ו
The reasoning behind his explanation is because in the Mishnah 7) it says, "At what point would they wave?  At 'Give thanks to God...' at the beginning and end."  [According to Rabbi Joel Sirkes...]
טעם לפירושו משום שבמשנה 7) כתוב: היכן היו מנענעים בהודו לה' תחילה וסוף
Rashi interpreted this to mean, "when the phrase 'Give thanks...' appears at the beginning of [Psalms 118] and when it appears at the end of [Psalms 118."  Rashi was forced to interpret it this way because] some commentators explained the Mishnah's words "at the beginning and end" as referring to the phrase "...for His mercy is everlasting," which is the end of the verse Psalms 118:1 [and not the chapter].  Even though the Tosafot and the Rosh disproved this explanation, the Semak ruled to follow both sides of the argument 8).
ורש"י שם פי' הודו שבתחילת הפרק והודו שבסוף בפרק בסוף ההלל וכו'. רש"י הוכרח לפרש כן משום שיש מפרשים שר"ל שמ"ש במשנה בסוף פי' על כי לעולם חסדו שהוא סוף הפסוק, ואעפ"י שהתו' והרא"ש דחו אותו פירוש, אבל הסמ"ק ס"ל לעשות כדברי שניהם 8).ו
Cf. the Hagahot Maimoniyot 9): "['...at the beginning and end'] – this refers to when the phrase 'Give thanks...' appears in Psalms 118:1 and 118:29.  And there are some who say that the 'end' refers to the phrase '...for his mercy is everlasting,' which is the end of the verse, and one should be stringent by following both sides.
ועי' להגה"מ 9): בהודו ראשון ובהודו שבסוף ההלל, וי"מ בסוף בכי לעולם חסדו שהוא סוף פסוק, ויש לעשות כדברי שניהם להחמיר, עכ"ל
In the siddur of Rab Amram Gaon, it says 10) "we wave the Lulab at the phrase 'give thanks...' at the beginning and end, as well as at 'We beseech you, O God, save us now,' waving back and forth, and up and down."  This is also how the Rambam ruled: 11) "When do we wave back and forth?  At the phrase 'give thanks...' at the beginning and end, as well as at 'We beseech you, O God, save us now.'"  Note that neither one expresses his interpretation of "the phrase 'give thanks...' at the beginning and end," in terms of whether he supports Rashi's view or that of the other commentators.  In Mahzor Vitry, it says 12) "we wave at the phrase 'Give thanks to God..." at the beginning and end [i.e., the end of the chapter]," but he does not say whether we must wave while blessing over the Lulab.  Similarly, neither Rab Amram Gaon nor the Rambam wrote that we must also wave while blessing over the Lulab.
ובסידור רע"ג 10) ומנענעים את הלולב בהודו לה' תחילה וסוף ובאנא ה' הושיה נא ומוליך ומביא מעלה ומוריד, וכן פסק הרמב"ם 11) והיכן מוליך ומביא בשעת קריאת ההלל בהודו לה' כי טוב תחילה וסוף ובאנא ה' הושיעה נא, משניהם א"א להכריע סברתם במ"ש בהודו לה' כי טוב תחילה וסוף, אם ס"ל כפי' רש"י או כפירוש מפרשים אחרים.  ובמח"ו 12): ומנענעין את הלולב בהודו לה' תחילה וסוף, הנה המחז"ו לא כתב שצריך לנענע בשעה שמברך על הלולב.  וכן רע"ג וכן הרמב"ם לא כתבו שצריך ג"כ לנענע בשעת נטילת לולב
Nevertheless, the custom in Iberia, the Land of Israel, Syria, Togarmah, Egypt, London, and Amsterdam is to wave [1] between blessing over the Lulab and the blessing over Hallel, [2] at the first instance of "Give thanks to God, for He is good..." [3-4] twice at "We beseech you, O God, save us now!" and [5-6] twice at the last instance of "Give thanks..." – just as Abudarham, Rabbi Yosef Karo, and the Ran all ruled.
אבל מנהג ספרד ובא"י וסת"מ ובלונדון ואמ"ד שמנענע אחר ברכת הלולב קודם ברכת ההלל, וכן בהודו לה' כי טוב הראשון, ופעמים באנא ה' הושיעה נא, ופעמים בהודו האחרון כפסק הרד"א ומר"ן והר"ן
Regarding the Ashkenazic custom:  in addition to the one waving at "Give thanks to God..." they also wave at every "Give thanks..." [Psalms 118:1-4] – and the Hazan also waves at "Let Israel now say..." but not at "Let the house of Aaron now say..." 13) – after which their custom is the the same as the Sephardim. [According to Rabbi David HaLevy Segal,] the reason for the Ashkenazic practice for the Hazan to wave at "Let Israel now say..." is that...
בנוגע להמנהג אשכנז, מלבד שמנענעים בהודו לה' פעם אחת מנענעים בכל הודו שיאמרו, והש"צ ג"כ מנענע שכיאמר יאמר נא ישראל, אבל לא ביאמרו נא 13) ושאר הנענועים מנהגם כסדר ספרד. וטעם למנהג אשכנז שהש"ץ מנענע ג"כ כשאומר יאמר נא
Even though he does not say "Give thanks...", he waves by dint of the congregation.  The distinction between "Let Israel now say..." and "Let the house of Aaron now say..." is that when the Hazan calls "Let Israel now say..." it is a type of reminder to the whole congregation to respond "Give thanks..." which is why he waves with them; however, this is not so when he calls "Let the house of Aaron now say..." since he is not speaking about the entire Jewish community 14). 
אע"ג דאינו אומר הודו באותו זמן מ"מ מנענע אגב הצבור.  והחילוק בין יאמר נא ליאמרו נא, דכשיאמר יאמר נא ישראל הוא כמו הזכרה לצבור שיאמרו הודו על כן מנענע עמהם, משא"כ ביאמרו נא שיאן מדבר על הכלל ישראל 14).ו 
Still, when Abudarham 15) brings [the Ashkenazic custom in] the words of the Rosh that are quoted above, he concludes by saying "however, the world does not follow this practice."
והרד"א 15) אחר שהביא דברי הרא"ש אשר הזכרנום לעיל חזר וכתב ומיהו העולם אין נוהגין כן עכ"ל
The custom in the Land of Israel, Syria, Togarmah, and Egypt is that when they wave at "Give thanks to God for He is good..." they wave three times outward and three inward on the word "Give thanks," and then rotate clockwise.  They begin facing east and wave at "Give thanks," then turn right to face south and wave out and in three times on the word "for" (thus refraining on the word "to God").  At the word "He is good" they wave out and in three times to the west; at the word "for" they wave three times to the north; at the word "is everlasting" they wave upward three times, and at "His mercy" they wave downward three times.  When they get to "We beseech you, O God, please save us now," they break up the words in the following manner:  at the first "We" they wave in and out three times to the east; afterwards they turn southward and wave in and out three times at "beseech you."  They do not wave at "O God," but they wave in and out three times at "please" and in and out three times at "save," which completes the four directions.  Finally, they wave upwards in and out three times at "us," and they wave downwards in and out three times at "now."
מנהג א"י וסת"מ בשעה שמנענעים בהודו לה' כי טוב, בתיבת הודו מנענע ג' פעמים הולכה וג' פעמים הבאה, ומקיף דרך ימין, זאת אומרת שעומד בראשונה פניו כלפי מזרח, ומנענע בהודו ואח"כ מסבב מצד ימין לצד דרום ומנענע (חוץ לה') "כי" שלשה פעמים הולכה והבאה, מצד דרום, "טוב" מנענע ג"פ הולכה והבאה בצד מערב, "כי" מנענע שלשה פעמים בצד צפון, "לעולם" מנענע ג"פ מצד מעלה, וכשאומר "חסדו" מנענע ג"פ הולכה והבאה מצד מטה.  וכשהגיע ל"אנא ה' הושיעה נא" מחלק התיבות בסדר זה "א" של אנא הראשונה מנענע ג"פ הולכה והבאה מצד מזרח, ואח"כ פונה לצד דרום ומנענע "נא" ג"פ הולכה והבאה, "ה'" אינו מנענע, "הו" ג"פ הולכה והבאה, "שי" ג"פ הולכה והבאה, הרי ארבע רוחות, "עה" ג"פ הולכה והבאה לצד מעלה, "נא" ג"פ הולכה והבאה לצד מטה
The source for this procedure can be found in the Hagahot Maimoniyot 16), and see the Darkhe Moshe, 17) who quotes the Kol Bo's citation of a Gaon that...
המקור לסדר זה תמצאהו בהגה"מ 16) ועי' בד"מ 17) שהביא דברי הכל בו בשם הגאון ש...ו
They had the custom to focus their intention on waving in and out [precisely] on the word "Give thanks...", and when they said "God" they would wave up and down; and they would also do this at "We beseech you, O God..."  However, the Rif wrote that we do not wave when saying the name of God – nor at "Give thanks..." nor at "We beseech you..." – and this seems right.
נהגו לכוין כשאומרים הודו שיהיה מוליך ומביא וכשיאמר "ה'" מעלה ומוריד, וכן ב"אנא ה'", אבל הרי"ף כתב דאין מנענעים שכאומר השם בהודו ולא באנא וכן נראה עכ"ל

Translator's note: some repeated text in this paragraph that is possibly the result of a transcription error
during the printing process will not be doubled in the English.

These Rishonim did not give a reason for what they said about waving on the word "God," [whether they opposed it like the Rif or supported it like the Gaon who waved up and down].  To me, it seems that their positions can be explained as follows:  According to the view of the Gaon who waved up and down at the word "God," this is an attempt at fulfilling the verse "God makes poor and makes rich, He brings low and also lifts up" 18).  Therefore, waving at the word "God" makes a conscious demonstration that any progression or regression among mankind is in the hands of God, who controls everything.  According to the view of the Rif who did not wave on the word "God," this is because at that moment one should focus his intention especially hard when he pronounces and contemplates the word "God."   Thus, if we permit him to wave on this word, then his worry about correctly performing the wave will make it impossible for him to have proper intention.  What is more, it can be connected with the verse "...then shall all the trees of the forest sing for joy. Before God..." [Psalms 96:12-13] which we interpret to mean "before God and not on God" i.e., not when one says "God." Look in Sefer Amarkal 19), who wrote in the name of the Rif and Rabbi Eliezer of Metz that "we do not wave on the word 'God' whether at 'Give thanks...' or 'We beseech you.'"
אלה הראשונים לא נתנו טעם לדבריהם שאין לנענע בתיבת השם, או להסוברים שצריך לנענע, אם לפי סברת הגאון שמעלה ומוריד בתיבת השם, או לסברת הרי"ף שאינו מנענע.  ולי נראה לומר בטעם דבריהם, שלפי סברת הגאון שמעלה ומוריד בתיבת השם, או לסברת הרי"ף שאינו מנענע בשם, שלפי דעת הגאון הוא כעין "ה' מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם" 18) והנענוע בשם מראה לדעת כי ההעלאה וההורדה שבאדם היא ביד ה' ובידו הכל.  ולפי סברת הרי"ף שאין לנענע בתיבת השם משום שצריך לצמצם כוונתו ביותר כשאומר ומזכיר תיבת השם, ואם נרשהו לנענע בו מרוב טרדת הנענוע א"א לכוין, ובפרט שאסמכוהו אקרא "אז ירננו כל עצי היער לפני ה'" ודיקינן מינה לפני ה' ולא בה', בשעה שאומר ה'.  ועי' בליקוטי אמרכל 19) שכתב בשם הרי"ף והר"א ממיץ ואין מנענעים בתיבת השם לא בהודו ולא באנא, עיי"ש
Regarding what I wrote above that one should rotate clockwise during the waving – east, south, west, north – this is according to Rabbi Yosef Karo in the Shulhan Ngarukh 20). However, the contemporary practice in the Land of Israel, Syria, Togarmah, and Egypt is to go south, north, east, (up, down,) west; this relies on the procedure of Rabbi Isaac Luria 21) and the reason behind it is the wisdom of Kabbalah.  See the Sefer HaManhig, who wrote that 22) "This is what I received from Our Rabbi the Father [see ff.], and we set up this principle [based on the Yerushalmi in Sukkah 3:10]... for a total of nine wavings out and in: three from east to west, [three] from north to south [and three up and down]."  Yet Abudarham (ibid.) wrote that "the waving at this point is three times out and three in, so that he goes out and in thrice; then he turns his hand northwards and repeats this three times; then to the south three times; then he raises his and upwards and repeats three times; then lowers it and repeats three times; for a total of thirty-six times – this is what Rabbenu Hananel said in the name of Rab Hai Gaon.
בנוגע למה שכתבתי לעיל שמקיף דרך ימין בנענעו מזרח דרום מערב צפון, זהו לפי סדר מרן בש"ע 20), אבל היום בא"י וסת"מ נוהגים להקיף דרום צפון מזרח (מעלה ומוריד) מערב וסמכו על סדר האר"י 21) ונתנו טעם בזה עפ"י חכמת הקבלה,  ועי' להרב המנהיג 22) וכך קבלנו מברבינו האב והעמידנו בעיקר דבר זה וכו' והרי כאן תשעה נענועים ג' בהולכה והבאה ממזרח למערב ומצפון לדרום וכו' עי"ש.  ורד"א (שם) כתב, והנענע שם ג"פ בהולכה וג"פ בהבאה ומביאו אליו ועושה כן ג"פ, ואח"כ מטה ידו לצד צפון ועושה כן ג"פ, וכן לצד דרום ג"פ, ומעלה ידו לצד מעלה ועושה כן ג"פ, ומורידם לצד מטה ועושה כן ג"פ, שהוא סך הכל ששה ושלשים פעמים, וכן כ' רבינו חננאל בשם רב האי עכ"ל
Note that Abudarham only gave us the procedure for two directions – north and south, which omitted east and west – and I do not know why.  It must be that the order was east, west, north, south like the Manhig said in the name of Rab Hai Gaon, with Abudarham simply bringing Rab Hai Gaon's view [in an abbreviated form].  Meanwhile, Rashi's view was to go "back and forth from north to south and then from east to west, in order to ward off evil spirits from the four directions."  From his words its clear that he was not listing them in a proscribed order, since there is a Talmudic dictum that "all turns that you make [in the Temple] must be to the right" [Yoma 15b]; this is supported by the Moharil, who is quoted in the Bet Yosef: "east, south, west, north," and see the Tosafot Yom Tob 24).
הנה הרד"א נתן לנו הסדר רק בשתי רוחות והם צפון דרום ולא הזכיר השתי רוחות מזרח ומערב, ולא ידעתי למה.  וצ"ל שהסדר הוא מזרח מערב צפון דרום כמ"ש המנהיג בשם ר' האי גאון, והרד"א הביא סברא זו בשם ר"ה גאון, ודעת רש"י 23) מוליך ומביא לצפון ודרום ומזרח ומערב כדי לעצור רוחות רעות הבאות מד' רוחות, עכ"ל.  מורה מדבריו שנקט שלא כסדרן דהא אמרו רז"ל כל פינות שאתא פונה לא יהיו אלא לימין, וכמ"ש הב"י בשם מוהרי"ל מזרח דרום מערב צפון, ועי' להתי"ט 24).ו
In London and Amsterdam, the practice is south, east, north, west; and this remains to be investigated by asking their Hazanim.
ובלונדון ואמ"ד נוהגים דרום מזרח צפון מערב, ועדיין יש לחקור בזה מפי החזנים בלונדון
Sources
1) In the second column on p. 103b
2) Gate 29, at the end of ch. 3
3) Ibid., ff. 4
4) Orah Hayyim, Siman 651
5) Quoted in Bet Yosef, ibid., 651:8
6) Ibid, 651:6
7) Sukkah 37b
8) Ibid., 651:7
9) On Hilkhot Shofar VeSukkah VeLulab 7:10, ff. ngayin
10) P. 189
11) Ibid., 7:10
12) Siman 376, (p. 437)
13) Hagahot Asheri, Sukkah Ch. 3, and the glosses of Rema there.  Cf. Darkhe Moshe, ibid.
14) Ibid., 651:9
15) Ibid.
16) Ibid.
17) 651:6
18) I Samuel 2:7 [which is also significant because Psalm 113 evokes the language of verse 8]
19) In the section on the laws of Sukkah
20) Orah Hayyim, 651:10
21) Get Mekushar p. 126a, Mahzik Berakhah, ibid. sign
22) Hilkhot Sukkah, sign 36.  See below, where I ask why we wave in all four directions.  There, I
   explain that "Our Master the Father" [was probably Hushiel the father of Rabbenu Hananel].
23) Menahot 62b, s.v. "molikh umebi"
24) Sukkah 3:9
מקורות
א) סק"ג ע"ד
ב) שער כ"ט סוף פ"ג
ג) שם בהגהות שער הכונות
ד) סי' תרנ"א
ה) ב"י שם
ו) שם אות ו'ו
ז) סוכה דל"ז
ח) ב"ח שם
ט) פ"ז דלולב אות ע'ו
י) דקפ"ט
יא) פ"ז דלולב ה"י
יב) דף 437
יג) הגהות אשרי פ' לולב הגזול והרמ"א שם. ועי' בד"מ שם
יד) עי' ט"ז שם סק"ט
טו) שם
טז) שם
יז) סי' תרנ"א אות ו'ו
יח) ש"א ב' ח'ו
יט) ה' סוכה
כ) סימן תרנ"א ס"י
כא) גט מקושר דקכ"ו עמוד א', מחזיק ברכה שם אות ז'ו
כב) שם אות ל"ו, ועי' לקמן ששאלתי מדוע מנענעים לארבע
ו  רוחות, שם בארתי מי היה רבינו האב
כג) מנחות דס"ב
כד) פ"ג דסוכה משנה ט'ו