Blessing for Hanukka Candles – Vol. II, pp. 515 - 516

In London and Amsterdam, the practice is to bless over lighting the candles by concluding with "to kindle the lamp of Hanukka," while the text in the Land of Israel and in Syria, Togarma, and Egypt is "to kindle the Hanukka lamp."  In the prayer books of Askhenaz, some say "ofHanukkah" in one word, and others have it in two words; and why the letter Lamed is vocalized with a Patah.

בלונדון ואמשטרדם נוהגים לברך ברכת הדלקת החנוכה להדליק נר "של" חנוכה, והנוסחא בא"י וסת"מ להדליק נר חנוכה, ובסדורי אשכנז מהם שלחנוכה בתיבה אחת, ומהם בשתי תיבות ומדוע נקדו הלמד בפתח

The text in London and Amsterdam is the one brought in the Babylonian Talmud (Sukka 46a and Shabbat 23a): "What does one bless? – '...Who has sanctified us with His commandments, and directed us to kindle the lamp of Hanukkah.'"  This is also the version of Rambam (Berakhot 11:3), as well as Rab Ngamram Gaon, Abudarham, and the Tur (Orah Hayyim 676).  However, the text of the Land of Israel and Syria, Togarma, and Egypt is like the Yerushalmi (Sukka 3:4): "...Who has sanctified us with His commandments, and directed us concerning the requirement of (which is not their custom to say today) kindling the Hanukkah lamp," and they omit "of."  This is how Maran ruled in his Bet Yosef and Shulhan Ngarukh (Orah Hayyim 676); and in the minor tractate of Soferim (20:6) it says "to kindle the Hanukka lamp."

נוסחאת לונדון ואמש' היא נוסחאת הגמרא (סוכה מ"ו. שבת כ"ג.) מאי מברך אקב"ו להדליק נר "של" חנוכה, וכן היא גירסת הרמב"ם (הלכות ברכות פי"א ה"ג), וכ"כ רע"ג ואבודרהם והטור (סי' תרע"ו) ונוסחאת א"י וסת"מ כגירסת הירושלמי (סוכה פ"ג ה"ד) אקב"ו "על מצות" (מה שאין כן נוהגין עתה) הדלקת נר חנוכה, ואינן גורסין "של".  וכן פסק הב"י בשו"ע (סי' תרע"ו), ובמס' סופרים (פ"כ ה"ו) להדליק נר

See also the Gaon Shangarei Teshuba (676:1), who wrote that "on Shabbat, we say 'to kindle the lamp of Shabbat' because it is forbidden to make use of the light of the Hanukka lamp.  Saying 'the Hanukka lamp' [i.e., without 'of'] reveals that this lamp is just fulfilling the commandment of Hanukka, as opposed to the 'lamp of Shabbat,' whose light we can use for our advantage – it is specifically from the Shabbat lamp [and not the Hanukkah lamp] that we are deriving benefit."  This reason was already brought by the Hida (Birke Yosef 676:1), but the Elia Rabba and the Mahzik Berakha brought other explanations.  Still, all of this works only for the text of the Land of Israel.  For London and Amsterdam, who say "to light the lamp of Hanukka" just as they say "to light the lamp of Shabbat," what does this explanation accomplish?

ועי"ש להגאון שערי תשו' (סק"א) שכ' ובשבת שאומרים להדליק נר "של" שבת לפי שחנוכה אסור להשתמש לאורה לזה אמר נר חנוכה להורות כי הנר אינו כי אם למצות חנוכה, מה שאין כן בנר של שבת, הכונה שאנו משתמשין בו ונרו יאיר לתועלתנו, וזה הנר המאיר הוא של שבת עי"ש טעם זה כבר כתבו הר' ברכ"י (סי' תרע"ו ס"א) ועי' להא"ר והר' מח"ב נתנו טעמים אחרים, זהו נכון לנוסח א"י אבל לנוסח לונדון ואמש' שגורסין להדליק נר של חנוכה, כמו להדליק נר של שבת מאי איכא למימר

Regarding the wording of Ashkenaz, whose text says "ofHanukkah" with two words in one, we can find an example of this in the Torah: "a fierylaw unto them" [Deuteronomy 33:2], where just like our case they are written together but read apart as "fiery law."  The question is, why did the custom develop in this particular blessing to unify two words?   Following my research into satchels full of books, God lit up my eye and I found a text of the Shelah (Tamid, Ner Mitsva, 7) who wrote:

בנוגע לנוסח אשכנז שגורסין שלחנכה שתי תיבות בתיבה אחת מצינו דוגמא לזה בתורה אשדת למו, וכיוצא נכתבו שתיהן כאחת ובקריאה נקרא אש-דת, השאלה היא מדוע נהגו בברכה זו ליחדם כאחת אחרי חופשי באמתחות הספרים ה' האיר את עיני ומצאתי להק' השל"ה (וורשא) בדף (ע"ח וע"ט) שכ' וז"ל

In his book Ngemek Berakhah (Siman 71), my father and master of blessed memory wrote: "In a responsum of my teacher the Maharshal, the text of the blessing is 'to kindle the lamp ofHanukka,' with one word, and not 'of Hanukka' with two...  It is the opinion of this author that we must go into the innermost sanctum to understand why the words 'of Hanukka' were said as one word – yet we did not merit to enter this sanctum [because many of the Rabbi's works were never printed]."  Subsequently, many erroneously tried to undercut the words from my father and master's holy mouth.  They claimed that Maharshal did not intend for the words 'of Hanukka' to be said together, but rather he was referring only to the word 'Hanukka' to exclude the popular reading of 'Hanu - ka,' which teaches that the Jews in the Hanukka narrative rested on the 25th of Kislev ['hanu' means 'rested' and the Hebrew letters making up the word 'ka' add up to 25 in alphanumerics; cf. Ran, Shabbat 9b].  "They have eyes but do not see" [Psalms 115:5], but my eyes beheld Maharshal's great book Yam Shel Shelomoh, and I hereby cite a letter-for-letter copy: 'to kindle the lamp ofHanukka' – meaning two words in one and not 'of Hanukka' – thus I have received.  A nice explanation of the combination is that whereas the purpose of the Sabbath lamp is to create peacefulness both for the home and for himself, and it is only called the lamp 'of' Shabbat because the requirements of Shabbat have come upon him, the Hanukka lamp is unique: it may not be used for personal purposes, but only for publicizing the miracle of Hanukkah.  That is why we bless 'ofHanukka,' as a textual sign that the lamp is for Hanukka and no other function.

לשון אבא מרי ז"ל בעמק ברכה (סי' ע"א) כתב בתשו' מורי מוהרש"ל נוסח הברכה להדליק נר שלחנוכה מלה אחת ולא של חנוכה שתי מלות וגו' אמר הכותב כגון דא ודאי צריך פנים ולפני ולפנים מ"ט שתי מלות של חנוכה בדיבור אחד נאמרו ואנחנו לא זכינו לכנס לפני ולפנים וגו' ורבים טעו ורצו לערער על דברי פי קדוש אבא מרי ז"ל לומר כי אין כונת רש"ל על שני תיבות של חנוכה שיאמרם תיבה אחת רק כונתו על תיבת חנוכה לומר תיבה אחת לאפוקי שלא יחלק לומר חנו-כה ע"ש שחנו בכ"ה, עינים להם ולא ראו אבל עיני ראו הספר הגדול של ים של שלמה הא לך העתקה מספרו הגדול אות באות להדליק נר שלחנוכה פי' תיבה אחת ולא של חנוכה קבלתי וטעם יפה נראה דבשלמא נר של שבת שהוא נר לצורך שלום בית ולעצמו רק שמצות שבת עליו ונקרא של שבת, אבל הכא הנר אינו כשאר נרות ואינו עשוי להאיר לעצמו אלא לפרסומי ניסא דחנוכה משו"ה מברכינן שלחנוכה כלומר שאינו עשוי אלא לחנוכה ולא לזולתו עכ"ל

I, the humble author, did not go into the depths of Luria's explanation; after all, how can one infer all of this rich homiletic analysis merely from the fact that the word 'of' is connected with the word 'Hanukka'?!  Perhaps, if pushed, one could say that there is a similarity between this and what our sages wrote in the Talmud (Shabbat 29b) in a discussion about lamp wicks:  "from the fact that it says 'a garment wick' and not 'a wick of garment [stuff],' we learn that it is primarily considered as a garment and not a wick."

ואני הצעיר לא ירדתי לעומק טעמו של רש"ל כי איך יובן כל הדרוש הזה כאשר נחבר תיבת של עם תיבת חנוכה אולי אפ"ל בדוחק שיש לזה דמיון במ"ש רז"ל במס' שבת (דכ"ט:) מדקתני פתילת הבגד שמשמע עדיין הוא בגד ולא קתני פתילה של בגד וגו

I am also surprised at the Shela for another reason: after proving Maharshal's 'ofHanukka' text as one word, why would he have written in Helek Or Torah (p. 86) that we should bless 'to kindle the Hanukkah lamp' (like the custom of the Land of Israel) because it is an acronym of the mystical word 'stream' [Hebrew: Lehadlik Ner Hanukkah = Nahal. This is fairly esoteric, but many say that it is a reference to the 13 Divine Attributes via the 9th, Notser Hesed La'alafim], without the slightest mention of the word 'of'?

ואני תמה על השל"ה אחר שהוכיח שנוסחת שלחנוכה בתיבה אחת מדברי מוהרש"ל מדוע בחלק אור תורה (דפ"ו) כתב לברך להדליק נר חנוכה (כמנהג א"י) ר"ת נח"ל ולא גריס כלל של

The reason that the letter Lamed in the word 'ofHanukka' is vocalized with a Patah [i.e., 'ShelaHanukka' instead of 'SheleHanukka'] is perhaps according to the text of the Yangabets (see above, note 87) regarding the statement "remember us for life" that we make during the Ngamida of the Days of Awe [i.e., zokhrenu lahayim instead of the expected lehayim]:  the text is this way to signify eternal life (even though Maharam of Rothenburg disagreed with this since it would be understood as 'zokhrenu lo hayim' – remember us for no life – and is better to be said normally).  According to a similar logic, they vocalized the letter Lamed with a Patah as a reminder that the true Menora is in the Holy Temple.

טעם שננקדה הלמד שלחנכה בפתח אולי אפ"ל שהיא כגירסת היעב"ץ (עי' לעיל הערה פ"ז) בזכרנו לחיים שגורס כן להורות על החיים הנצחיים (עם שמוהר"ם מרוטונבורג חולק ע"ז שיהיה מובן לא חיים וטוב לאומרו לחיים) כן גם במלה זו נקדו את הלמד בפחת להורות על החנוכה שבבית המקדש היא המנורה הטהורה

Our findings make it surprising that the author of Otsar Hatefilot claimed in the Ari's name that the blessing must be 'ofHanukka' for a similar reason to Mahrshal.  This simply cannot be, since the Peri Hadash wrote that the text of the blessing is 'to kindle the Hanukka lamp' and not 'the lamp of Hanukka' because that was both the Ari's version and current custom. The Vilna Gaon also held this way, as did the Hida (Birke Yosef, 676:1).

ופלא הוא שהר' בעל אוצר התפלות כתב בשם האר"י שצ"ל שלחנכה כס' מוהרש"ל ואינו כן כי הפר"ח כ' נוסח הברכה להדליק נר חנוכה ולא של חנוכה משום שכ"כ האר"י וכן מנהגנו (וכ"כ הגר"א) וכ"כ בברכ"י תרע"ו סק"א

The book Shibole Haleket (siman 185) is quoted in the Bet Yosef (siman 676):  "In the formula of benedictions that Rabbi Joseph of blessed memory established, I found that text of the Hanukka blessing that reads 'to kindle' is a scribal error...  The matter is explained in the third chapter of Sukka in the Yerushalmi: 'how do we bless over kindling the Hanukka lamp? – Blessed are You, O Lord our God, King of the Universe, Who has sanctified us with His commandments, and directed us concerning the requirement of kindling the Hanukka lamp.'"  From his words, it is clear that Rabbi Joseph wanted to uphold the version in the passage of the Yerushalmi that I quoted earlier.  However, the worldwide custom is to say 'to kindle' and not 'concerning the requirement of kindling' (see Abudarham, who wrote at length in the beginning of the book about the topic of blessings that use the formula 'concerning' instead of 'to.')  However, when discussing the blessing 'concerning the burning of leaven' the Ran (1st chapter of Pesahim) dwelt on the Hanukka blessing's text of 'to light,' and contended that we say this to emphasize that one must personally participate in the fulfilling of the commandment in order to say the blessing [as with all blessings that employ the 'to' formula].  Compare this with the Rosh, who wrote that common practice is for everyone to light their own Hanukka because we enjoy the miracle so much [i.e., not necessarily because they must each do so personally].

ובס' שבלי הלקט (סי' קפ"ה) הביא דבריו הב"י (סי' תרע"ו) כ' וז"ל ובמטבע ברכות שטבע ר' יוסף ז"ל מצאתי ברכת חנוכה שטבעה להדליק טעות סופר הטובע בספרים וגו' ומפורש בלולב הגזול ירוש' כיצד מברכין על מצות הדלקת נר חנוכה בא"י אמ"ה אקב"ו על מצות הדלקת נר חנוכה וגו' עכ"ל מדבריו מובן כי ר' יוסף רצה לקיים הגירסא שבירוש' שהבאתי אבל מנהג העולם לברך "להדליק" ולא "על מצות הדלקת" (ראה אבודרהם בראש ספרו מה שהאריך במצקוע הברכות אשר מהן כתובות בעל ומהן בלמד) אמנם הר"ן (בפ"ק דפסחים) גבי ברכת על ביעור חמץ ישב שם על מה שאנו נוהגים לומר להדליק כיון דצריך להשתתף בפירטי ממילא אין מצוה זו יכולה להתקיים ע"י אחר שאינו יוצא אלא בשל עצמו ע"כ ועי' הרא"ש שם שכתב דאורחא דמילתא שכל אדם מדליק בעצמו משום חביבות הנס ע"כ